<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן ל"ה</h1>
<h2>דף לו:</h2>
וששאלתם על יבמה שהמליטה זכר ומת בתוך שלשים [אם] יש לסמוך על הלכות גדולות שאומרות אם יש לה בנים לא תצא נראה לי שאין לסמוך שהרי שנינו [יבמות צ"ב ע"א] גבי יבמה (שהלכה) [שהלך] בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך תצא מזה ומזה והולד ראשון ואחרון ממזר וקא מפרש בגמ' זו דברי ר"ע וכו' אבל חכמים אומ' אין ממזר מיבמה ואיכא למידק ממזר הוא דלא הוי הא מיפק נפק' אע"ג דאיכ' בן וכן מפרש בתלמוד ירושלמי [שם פ"י ה"ד] וגם בפר"ח מייתי למילת' דתלמוד ירושלמי בהזורק ופוסקים תצא מזה ומזה וכן נראה דהיכ' דאיתמר חילוק בין בנים ללא בנים איתמר היכ' דלא איתמר לא איתמר ואם תאמר לא תצא מההיא דאמר בהחולץ [שם ל"ו ע"ב] מת בתוך שלשים ועמדה ונתקדשה וכו' ופסיק הלכת' אם אשת כהן היא אינה חולצת אלמא לא מפקינן לה והאי דחלצה באשת ישראל להעמידה תחתיו ולא לאפוקה ובפרק ראשון [שם ט"ו ע"א] אמרינן דאינן חולצות נשואות משום דרכיה דרכי נועם התם בשכנסום בהיתר אבל הכא הרי כנסה בחשש ותתגנה. [ו]מהכא ליכא למשמע דלא תצא דגירס' דשמעת' לאו הכי איתא אלא ה"ג מת ביום שלשים ועמדה ונתקדשה ודוקא ביום ל' דקסבר רבינ' יום ל' ספיקא הוא כר' עקיב' דאמר בבכורות ספיק' הוא דתנן בפרק יש בכור [מ"ט ע"א] מת ביום ל' כיום שלפניו ר"ע אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן ומפרש בגמ' טעמ' דרבנן גמירי חדש חדש (ממשכן) [ממדבר] ור"ע מספק' ליה ודוקא מת ביום שלשים קאמר רבינ' דלא תצא והיינו דקאמר תלמודא כיון דאיכ' רבנן דשרו אפי' בתוך ל' כדאי הם לסמוך עליהם בשעת הדחק ביום ל' דהוי ספיקא כר' עקיבה דאפי' למת בתוך ל' לא שרינן אלא היכ' דעברו ז' חדשים דאמרי' אישתהי אבל היכא דליכא למימר דאישתהי במעי אמו כדאמר' בהערל [יבמות פ' ע"ב] גבי מילת' אחרית' (תיתי) [תצא] דנפל הוא ואפי' עבר שבעה נמי לא אמרן אלא כגון דנפל מן הגג או אכלו ארי אבל פיהק ומת דברי הכל נפל כדאמ' בשבת פר' ר' אליעזר אם לא הביא [קל"ו ע"א] ויום שלשים גרסי' בפר"ח ובהלכות גדולות למי שמדקדק בהם ובספרים ישנים ביבמות ובשבת פר' ר' אליעזר אם לא הביא וכן עיקר דבתוך ל' שבוש הוא הואיל ופסקינן הלכה כרשב"ג ואיסור' דאוריית' איכא היכ' סמכינן בשעת הדחק אדרבנן [והא] (ד)אמרינן בפ"ק דנדה [ט' ע"ב] מעשה ועשה רבי כר' אליעזר וכו' והוינן בה מאי לאחר [אילימא דלאחר] שנזכר דאין הלכה כר' אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כוותיה אלא דלא איתמר הלכת' לא כמר ולא כמר. והכי סלקא שמעתא שפיר צרופה כזהב אופיר.
<h2>דף צב.</h2>
וששאלתם על יבמה שהמליטה זכר ומת בתוך שלשים [אם] יש לסמוך על הלכות גדולות שאומרות אם יש לה בנים לא תצא נראה לי שאין לסמוך שהרי שנינו [יבמות צ"ב ע"א] גבי יבמה (שהלכה) [שהלך] בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך תצא מזה ומזה והולד ראשון ואחרון ממזר וקא מפרש בגמ' זו דברי ר"ע וכו' אבל חכמים אומ' אין ממזר מיבמה ואיכא למידק ממזר הוא דלא הוי הא מיפק נפק' אע"ג דאיכ' בן וכן מפרש בתלמוד ירושלמי [שם פ"י ה"ד] וגם בפר"ח מייתי למילת' דתלמוד ירושלמי בהזורק ופוסקים תצא מזה ומזה וכן נראה דהיכ' דאיתמר חילוק בין בנים ללא בנים איתמר היכ' דלא איתמר לא איתמר ואם תאמר לא תצא מההיא דאמר בהחולץ [שם ל"ו ע"ב] מת בתוך שלשים ועמדה ונתקדשה וכו' ופסיק הלכת' אם אשת כהן היא אינה חולצת אלמא לא מפקינן לה והאי דחלצה באשת ישראל להעמידה תחתיו ולא לאפוקה ובפרק ראשון [שם ט"ו ע"א] אמרינן דאינן חולצות נשואות משום דרכיה דרכי נועם התם בשכנסום בהיתר אבל הכא הרי כנסה בחשש ותתגנה. [ו]מהכא ליכא למשמע דלא תצא דגירס' דשמעת' לאו הכי איתא אלא ה"ג מת ביום שלשים ועמדה ונתקדשה ודוקא ביום ל' דקסבר רבינ' יום ל' ספיקא הוא כר' עקיב' דאמר בבכורות ספיק' הוא דתנן בפרק יש בכור [מ"ט ע"א] מת ביום ל' כיום שלפניו ר"ע אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן ומפרש בגמ' טעמ' דרבנן גמירי חדש חדש (ממשכן) [ממדבר] ור"ע מספק' ליה ודוקא מת ביום שלשים קאמר רבינ' דלא תצא והיינו דקאמר תלמודא כיון דאיכ' רבנן דשרו אפי' בתוך ל' כדאי הם לסמוך עליהם בשעת הדחק ביום ל' דהוי ספיקא כר' עקיבה דאפי' למת בתוך ל' לא שרינן אלא היכ' דעברו ז' חדשים דאמרי' אישתהי אבל היכא דליכא למימר דאישתהי במעי אמו כדאמר' בהערל [יבמות פ' ע"ב] גבי מילת' אחרית' (תיתי) [תצא] דנפל הוא ואפי' עבר שבעה נמי לא אמרן אלא כגון דנפל מן הגג או אכלו ארי אבל פיהק ומת דברי הכל נפל כדאמ' בשבת פר' ר' אליעזר אם לא הביא [קל"ו ע"א] ויום שלשים גרסי' בפר"ח ובהלכות גדולות למי שמדקדק בהם ובספרים ישנים ביבמות ובשבת פר' ר' אליעזר אם לא הביא וכן עיקר דבתוך ל' שבוש הוא הואיל ופסקינן הלכה כרשב"ג ואיסור' דאוריית' איכא היכ' סמכינן בשעת הדחק אדרבנן [והא] (ד)אמרינן בפ"ק דנדה [ט' ע"ב] מעשה ועשה רבי כר' אליעזר וכו' והוינן בה מאי לאחר [אילימא דלאחר] שנזכר דאין הלכה כר' אליעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כוותיה אלא דלא איתמר הלכת' לא כמר ולא כמר. והכי סלקא שמעתא שפיר צרופה כזהב אופיר.
